פסטיבל פולקל’ה מתקיים ביום שבת הקרוב בפעם השנייה. הפסטיבל של השנה שעברה שהתקיים בסלואו משה היה לאחד האירועים הכי מדהימים שהייתי בהם. שעות על גבי שעות של אנשים שאוהבים מוזיקה בלי שום גבולות, אנשים שאוהבים את הפשוט והיפה. אדם עם גיטרה.
בשנה שעברה היה מתיש עד אימים. קרוב ל12 שעות של ישיבה ועמידה מול במה כשמסביב הכל שקט. אין יום אחר וזמן אחר מתאים יותר לפסטיבל שכזה. בשבת בצהריים תל אביב כאילו נכבית, כולם עוד ישנים מהיום שישי שלפני והכי כיף לראות את העיר הזה בשעות האלה. אז אם יש סאונדטרק מתאים לשעות האלה של היום בתל אביב, זה בדיוק פולק’לה. חריקות הגיטרה, צלילים של אקוסטית עדינה, אין טוב מקצת פולק. נגיד שזה פולק.
אז מה זה פולק? לא ברור. האם הפסטיבל הזה מציג פולק? ממש לא. אבל הוא כן מציג עשרות אמנים ישראליים הכותבים טקסטים ומוזיקה בעצמם, לעצמם ועבור עצמם. הקהל שם רק כדי להקשיב. כמו שצריך....
